כשאנחנו חווים סטרס חד פעמי
לרוב החיים יחזרו למסלול המהיר די מהר,
לעומת זאת, כשאנחנו חווים סטרס
על בסיס יומיומי העניינים מתחילים להסתבך.
הגוף מסגל לעצמו אווירת סטרס קבועה ואז מתחילות הבעיות.
כשאנחנו חווים סטרס מוזרם לגוף כמות אדירה של הורמון בשם קורטיזול. הקורטיזול ממריץ וגורם לגוף להיכנס למוד של חושים חדים יותר, הכל על מנת שנגיב מהר וביעילות למצב.
מה שקורה בפועל הוא שאנחנו לא בהכרח יכולים להגיב למצב מלחיץ אלא פשוט נמצאים בסיטואציה מלחיצה בחיים שלנו, כמו מצגת שאנחנו צריכים לסיים,או פגישה מלחיצה וחשובה.
הכל מתפרש בגוף כמצב חירום.
במצב כזה אנחנו לא באמת יכולים להגיב כמו שהגוף שלנו מצפה ולהתחיל לרוץ.
לרוב הדרך הקלה ביותר שלנו לפרוק לחץ
היא פשוט לדחוף משהו לפה,
מה גם שהגוף זקוק במצבים כאלו
לאנרגיה זמינה בעקבות הפעילות המוגברת שלו.
בדרך כלל, באופן לא מודע,
נבחר באופציה שתספק לנו כמה שיותר מהר סוכר
זמין לגוף- פחמימות וסוכרים-
קוראסונים, לחם, שוקולד, מיני בצק וסוכר למיניהם.
ולבסוף, כשהגוף נרגע מכל הסיטואציה הזאת,
המוח מעביר מסר לגוף שאחרי כל המאמץ הזה
והפעילות המוגברת יש צורך להחזיר לגוף את האנרגיה ש"בזבזנו".
מה שהמוח לא יודע זה שלא באמת בזבזנו אנרגיה, אלא רק אכלנו.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים שוב.
כשאתם מרגישים שאתם נכנסים להתקף לחץ, עצרו רגע, חשבו מה יכול לעשות לכם טוב עכשיו-
מוזיקה שאתם ממש אוהבים,
להסתכל לשמיים,
לצאת לנשום אוויר,
לקרוא עמוד בספר,
כל מה שעולה לכם לראש.
קחו 5 דקות ותעשו את זה.
זה מקל משמעותית על הצורך לחפש משהו לנשנש.
צריכים עוד רעיונות מה אפשר לעשות במצבי לחץ?
רוצים להתייעץ?
השאירו לי טלפון ואחזור אליכם.
Comments